מאמרים

מאת: בר ג’רבי, מדריך אריות מודיעין-מכבים-רעות.

בר אור- שומר הסף! וקובע הרף?

כל מלש”ב שמכין את עצמו לצבא ולגיבושים והמיונים השונים מכיר את המילה הזאת (או אולי שתי מילים)- “בר-אור”. הרוב כנראה לא ידע שמאייתים אותה כך (“ברור”? או אולי “בראור”?) ושהיא בכלל מורכבת משתי מילים.
היום אני רוצה לדבר איתכם בקצרה על מה הוא בוחן הבר אור הצה”לי וממש מעט על השינוי שהוא עבר לאחרונה, אבל יותר חשוב אני רוצה להסביר לכם על המשקל שלו בגיבושים ואולי אפילו יותר חשוב- איך להתכונן אליו פיזית ומנטאלית.. אז בואו תצטרפו אליי.

בואו נתחיל עם כמה פרטים טכניים- בוחן הבר אור הוא קודם כל מבחן לכושר הגופני אשר הומצא בידי פרופסור עודד בר אור.
לבוחן הזה יש כמה מטרות בצבא אבל אנחנו נתמקד ביעוד שלו בגיבושים והוא קודם למיין באופן מידי וקר (עובר או לא עובר) את האלו מכם שנמצאים בגיבוש או במיון כזה או אחר (יום סיירות, גיבוש מטכ”ל, גיבוש שייטת, ושאר גיבושי היח”טיות ויחידות הקומנדו) ולכן הוא שומר הסף, האם הוא גם קובע הרף? נצלול לתוך הנושא הזה בהמשך.

בעבר החלוקה בבוחן הייתה לפי 3 קטגוריות-
1. כפיפות בטן כאשר המקסימום הוא 86 מה שיקנה לכם את מלוא 15 הנקודות.
2. שכיבות סמיכה במקרה הזה 75 חזרות יזכו אתכם ב-15 נקודות.
3. ריצת 2000 מטר שהחל מ06:48 מקבלים בה את מלוא הנקודות (70).

השינוי בבר אור השתנה בשנת 2014- בוטל תרגיל כפיפות הבטן והוכנס במקומו תרגיל המתח. ואילו ריצת ה-2000 הפכה לריצת 3000. גם שיטת הניקוד השתנתה- ניתן לקבל ניקוד רק על קצב הריצה, אך ביצוע של מינימום מסוים של שכיבות סמיכה וכפיפות בטן הוא ה”כרטיס כניסה” שלכם לריצה ובלעדיהם אתם נכשלים אוטומטית בבוחן.

הצטיינות בבוחן בר-אור מזכה את החייל בסיכת “מצטיין בר-אור”. הניקוד המינימלי הדרוש לקבלת סיכת ההצטיינות הוא 90.
חשוב לי להגיד שבתור אחד שהצליח לקבל את מלוא הנקודות בבוחן מעולם לא ראיתי את הסיכה לכן לא הייתי בונה על זה…

אחרי שדיברנו על הבוחן מגבוה בואו נרד לקרקע ונעבור קצת לפרקטיקה.
מה שהסברתי לכם עד עכשיו יותר רלוונטי לשירות הצבאי עצמו, אבל עד אז זה פחות מעניין אתכם. מה כן מעניין אתכם? מה קורה בגיבושים ובזה אנחנו נתמקד עכשיו.

בגיבושים והמיונים השונים בוחן הבר אור הוא ריצת 2000. הבוחן לרוב יפתח את המיון ויקבע מי ממשיך לגיבוש ומי אוטומטית יחזור הביתה.
בדרך כלל אם תרדו מ-9 דקות זה אמור להספיק לכם ואחרי הריצה יחלקו אתכם לקבוצות לפי התוצאות שלכם, אבל האם כדאי לכם לכוון לאותו סף תחתון? או שאולי לאותה ריצת פתיחה משמעות עמוקה יותר? אולי אותה ריצה יכולה לקבוע גם את הרף?
אז לפני שנדבר על הפן הפיזי של הריצה בואו נדבר על המשמעות הפסיכולוגית שלה

בשביל להסביר לכם את זה בואו נדמיין רגע סיטואציה- כשאתם משחקים כדורגל עם החבר’ה את מי תעדיפו לבחור לקבוצה שלכם, את השחקן הכי טוב או הכי גרוע? התשובה די ברורה… בואו נשאל אחת נוספת ממי הכי תחששו? כנראה מהשחקן הזה שכולם רוצים אצלם בקבוצה.
בבר אור זה עובד בדיוק באותה צורה, רק שפה לא יתייגו אתכם לפי היכולת שלכם לעבור שחקן עם כדור, אלא נטו לפי התוצאה שלכם וככל שהיא תהיה מהירה יותר ככה ההרתעה שלכם תהיה גבוהה (וככה תרתעו פחות מאחרים) ובגלל זה הבר אור הוא מעבר לכרטיס כניסה שלכם לגיבוש, עכשיו בואו נדבר איך נכון להתאמן לריצה הזו…

אומנם ריצת 2000 דורשת מאמץ גבוה ומגיעים אליה לדופק גבוה מה שמאפיין בדרך כלל מאמצים אנאירובים (כמו ספרינטים למשל), אבל הריצה הזאת נחשבת לריצה אירובית.
אני לא אכנס במאמר הזה על ההבדל בין מאמץ אירובי לאנאירובי, אני רק אגיד שלגוף יש שלושה מעגלים בהם הוא מייצר אנרגיה עבור הפעילויות השונות, ההבדל העיקרי בין מאמץ אירובי לאנאירובי הוא באיזה מהמעגלים הגוף משתמש יותר בכל מאמץ (תמיד יש שימוש בשלושת המעגלים).

אז איזה אימונים כדי לכם לעשות כדי להשתפר בריצה הזאת?
אני לא ארד איתכם לרמת כמות המרחק, הסטים והמנוחה ביניהם בכל ריצה בגלל שזה ספציפי לכל מתאמן וזה מסוג הדברים שהמאמנים שלנו ידעו להתאים לכם בהתאם לרמה שלכם כמתאמנים, כמה קילומטראז’ עשיתם או אתם עתידים לעשות השבוע, התזונה שלכם, השינה ואפילו רמות הסטרס הנפשי שלכם ועוד… (כן כל הדברים האלה ישפיעו על התהליך ואם לא יילקחו בחשבון עלולים לגרום לכם לפציעות), בכל מקרה אלה האימונים שאמליץ עליהם-

ריצת אינטרוואלים- ריצה בה נקבע מרחק מסוים שמהווה מקטע מהריצה אליה אנחנו מתכוננים (במקרה הזה ההכנה היא לריצת 2000). את המקטע נרוץ במהירות הממוצעת הגבוהה ביותר שאנחנו יכולים להתמיד בה, שבסופה נניח מספר מסוים של דקות (למשל 3) במטרה לעשות אותה שוב. כמו שהסברתי מקודם אני לא אכנס למרחק של כל מקטע כי תלוי מתאמן, אבל בכל מקרה לא הייתי מכוון ליותר מ700-800 מטר לכל מקטע וכנראה הייתי מתחיל מאזור ה-400-500.

ריצת נפח- ריצה ארוכה יותר מהריצה שמתכוננים אליה, אך בקצב איטי יותר. לצורך הדוגמא אם מכוונים לרוץ 2000 ב-8 דקות (4 דקות לק”מ), ניתן לרוץ 3-5 ק”מ בקצב מהיר יותר למשל בקצב של 5 דקות לק”מ.

ריצת 2000- אחד העקרונות החשובים בתורת האימון הגופני הוא עקרון הספציפיות, כלומר לעבוד במדויק על מה שרוצים להשתפר בו, ככה תדעו איפה אתם עומדים ואם אתם בעקומת שיפור ואם לא ניתן לעשות עם המדריך הערכת מצב ולנתח איזה פרמטר צריך לשנות (התוכנית/ההתאוששות/תזונה/שינה ועוד).

יש חלק מאד חשוב בריצה שהוא נושא המנטאליות שלה, בין אם זה הקושי, בין אם זו העובדה שמישהו עקף אותנו או כל דבר שיכול לשבור אותנו, שהוא גורם מאד משמעותי שאנחנו נותנים לו דגש מאד גדול באימונים, גורם שהחניכים מרבים להעיד שמאד קשה לעבוד ולהשתפר בו לבד ללא העזרה של הצוות ועין מבקרת של מדריך.

וזה על קצה המזלג, רוצים להבין יותר? בואו לראות את הדברים בעיניים ולהרגיש אותם ברגליים באחד האימונים שלנו.

הכנה ליום סיירות – לא עוד מאמר.

הגעתם לרגע בו התחלתם לחשוב על שירותכם הצבאי. חלקכם כבר יודע שהוא רוצה לשרת ביחידה קרבית מיוחדת, חלקכם אולי עדיין לא. אך מה שבטוח הוא, שאם בידכם הנתונים המתאימים  – כדאי לכם להדק חגורות ולתת גז.

יום סיירות הוא אחד מימי השדה החשובים ביותר שתעברו בדרך לשירות הקרבי שלכם. זהו יום ש:

1. יהווה את יריית הפתיחה הרשמית בדרך ליחידות העלית – סיירת מטכ”ל, שייטת 13, שלדג ו669.
2. יום שיפתח לכם דלתות נוספות ליחידות לא פחות חשובות ומאתגרות.

חשוב לציין – קיימים אינסוף מאמרים על יום סיירות שבין היתר זורקים לאוויר נתוני קבלה שגויים או לא מדוייקים. לכן, הדרך הכי פרקטית ועניינית, במידה וכבר יש בידכם את נתוני הצו הראשון ואינכם בטוחים לגביהם, היא ליצור קשר עם מיטב על מנת:

1. לוודא האם אתם עתידים להיות מזומנים ליום סיירות ומתי – הידיעה שכבר יש לכם תאריך משוער כנראה תחזק את ההבנה שהגיע הזמן להתעורר. רבים מהמועמדים מקבלים זימון בהתראה של שבועיים-שלושה ורק אז נזכרים להתכונן.
2. במידה והנתונים שלכם לא מספיקים – תוכלו לבקש להתמיין באופן חריג על ידי הגשת מכתב מסודר, בצירוף עם המלצות של מדריכים או אנשי חינוך שמכירים אתכם היטב. ראוי לציין שרבות מההגשות אכן מתקבלות.

ועכשיו לעיקר – המאמר הזה הוא מאמר איכות, שבמקום מידע יבש והוראות להצגות, בא להעניק לכם תפיסה, הארה וצורת חשיבה נכונה לטווח הארוך. את המידע הטכני והפחות חשוב אנחנו בטוחים שתצליחו להשיג בלעדינו.

נתחיל במטרת היום הזה:

יום שבא לבצע סינון פיזי, מנטלי והתנהגותי ראשוני. בסופו של דבר מגיע מספר גדול של מועמדים אשר נתוניהם הרפואיים-אישיותיים-קוגנטיביים מעידים על כיוון חיובי וכעת ירצו לבדוק את יכולותיהם הבסיסיות בשטח, תחת מאמץ פיזי מרוכז. כשאנחנו אומרים “יכולת בסיסית” אנו מתכוונים ליכולת הבסיסית בעיניי אותן יחידות עלית ולא בעיניי החברים, אימא או כל גורם אחר.

באילו כלים ישתמשו כדי לבצע את הסינון:

כלי הבדיקה של היום הזה הוא מאד פשוט ו”זול” – לזחול, לסחוב ולרוץ מספר לא מבוטל של פעמים במעלה ובמורד הדיונות התלולות והטובעניות. זה לא נוח, זה אינטנסיבי, תחרותי, אישי, וזה מאפשר לממיין לבדוק שלושה דברים עיקריים:

1. האם קיימת בך היכולת המנטאלית הראשונית בכדי להתחיל את הגיבוש ולא לבזבז מקום על חשבון אחרים.
2. האם יש בך פוטנציאל פיזי-ראשוני מספיק גבוה בכדי להצליח בגיבוש ובחלק הפיזי של המסלול עצמו.
3. האם דפוס ההתנהגות הבסיסי שלך מספיק טוב בכדי להמשיך ולהכיר אותך טוב יותר.

מהן הציפיות מהמועמדים?

כיום זו כבר עובדה – בני הנוער מגיעים הרבה יותר מוכנים ליום הזה. היתרון הוא שצה”ל אכן מקבל בני נוער עם רמת כושר מדהימה, מודעות ומוטיבציה להצליח. החסרון הוא שגורם ההפתעה הוא אפסי ורבים יציגו יכולות גבוהות גם אם אינם מתאימים כלל לאותן יחידות. כל זה מקשה על ממיין בזמן כה קצר ועם כלים כל כך בסיסיים לדייק בבחירותיו. לכן גם הציפיות תהיינה מוגבלות ובאותה נשימה גם טכניות:

1. עקביות ויציבות – מועמד שיודע להיות נחוש ל10 דקות, לעבור להילוך נמוך למשך 5 דקות ולעלות שוב – הוא מועמד שיתכן וגם בחיים או בשירות עצמו יחליט מתי נוח לו לתת הכל ומתי נוח לו לחדול. לדוגמה: מגיע בין הראשונים בדקות הראשונות, עובר לאחרונים בדקות הבאות ומסיים בין הראשונים בדקות האחרונות.
2. אמינות – יכול להתבטא במגוון מצבים – בין אם זה באי הקפת האובייקט שביקשו מכם להקיף (כלומר- אי מילוי הוראות וחוקים במתכוון) בין אם זה לשקר, ובין אם זה להיות מישהו שאתם לא (למשל לעזור למלא שקי חול רק כי רואים אתכם או כי כתבו לכם שמסתכלים על זה, ולא כי זה חלק ממי שאתם). את החלק הזה – ממיין טוב יוכל להרגיש ונאחל לכם כבר מעכשיו להיות מי שאתם רוצים ולא לחקות את זה.
3. נחישות – מתבטא ברצון להגיע למקום הכי גבוה שאתה יכול בכל הזנקה או משימה, בין אם זה בתחנת הספרינטים שבה תוזנק לא מעט פעמים ובין אם זה בתחנה שמשלבת זחילות וסחיבת שק חול או תחנת חפירת בור בעומק-רוחב-אורך של מטר – שם העבודה היא מונוטונית ומחייבת בזמן מתמשך לבצע כמה שיותר הקפות או לחפור את הבור הכי טוב שלך. כאן, מעבר לתוצאה, יש לממיין זמן טוב לראות כמה אתה נחוש וכמה אתה רוצה להתקדם לאורך זמן. כמו כן, בספרינטים אסטרטגיות כמו הגעה במקום ה-8 ואז ה-1 ואז ה-7 ואז ה-1 (כדי לתת הכל ואז לנוח במחזוריות) משקפות גם חוסר נחישות וגם חוסר עקביות. אסטרטגיות כמו להתחיל במקום ה-9 ואז להגיע בהדרגתיות למקומות הראשונים משקפות גם חוסר נחישות וגם חוסר אמינות (אתה מנסה להציג לממיין תמונה ורודה ומזוייפת של שיפור).

אם לפשט את העניין – אף אחד לא מצפה מכם להיות מושלמים וברור לכולם שכוחו של אדם מוגבל. נכון שגם ההזנקות הראשונות לא ירשמו בחלק מהמקרים ולא יפול העולם אם לא תגיעו בהן בין הראשונים. יחד עם זאת, זכרו – אין לכם הרבה זמן להוכיח את עצמכם שם, היום הזה קצר מאד וככל שתגיעו יותר נחושים, כל ה”מניירות” הקטנות לא ישחקו אצלכם תפקיד.

4. התנהגות ויחסי אנוש – אדם שדוחף במתכוון, שנכנס לויכוחים מיותרים, שלא מודע למה שקורה סביבו, לא מרוכז, מתחכם, מציג עודף בטחון עצמי, שואל שאלות מיותרות, מציין דברים מיותרים, צועק בקול רם כדי שכולם ידעו שהוא בכושר קרבי או יראו שהוא טוב, ומבצע משהו שלא הגדירו – אינו מתאים לעבור את היום הזה. אמנם ביום כה קצר ולא מורכב – קשה להבחין בכל דפוסי ההתנהגות האלה ואם תרצו לעשות הצגות יש מצב שתצליחו. שוב – נמליץ לכם לעבוד כבר מעכשיו על דפוסי התנהגות וחשיבה שהייתם רוצים לשפר, על מנת שזה יהיה חלק מכם ולא תבזבזו לעצמכם ולמערכת את הזמן.
5. תוצאות – פעמים רבות הדרך תהיה חשובה יותר מהתוצאה, באופן משמעותי.

נפתיע אתכם ונאמר שדווקא ביום הזה התוצאה מהווה חלק לא פחות משמעותי מהדרך. הממיין, בסופו של יום יביט בדף הרישום שלו ויבחן את הגורמים הבאים:

א. שיקלול סדרי הההגעה שלך (ככל שהגעת במקומות טובים יותר – כך תקבל ציון גבוה יותר)

ב. גרף הגעה תקין – לא מזוגזג בצורה מוגזמת או עולה בצורה ברורה כמי שעשה אסטרטגיה או שיקף אי יציבות.

ג. יציאה לכל ההזנקות – הקאה או מקרים חריגים לא פוסלים אותך. הממיין ידע להפעיל שיקול דעת אם יבין שהמקרה מוצדק. במקרים רבים שותים קצת וחוזרים. במקרים אחרים מופנים לחובש. ההמלצה היא לשאוף לחזור מיד לפעילות, במידה ואתה חש בטוב ובנוסף חובש אישר. אם לא אישר – חשוב לדאוג לקבל אישור שיצאת על רפואי ושמגיע לך עוד יום מיון.

בשורה התחתונה – מועמדים שיוצאים אפילו מהזנקה אחת, כדי להתאושש, נמצאים בסיכוי נמוך למעבר היום הזה. מרטין לות’ר קינג אמר : “אם אתה לא יכול לעוף – תרוץ, אם אתה לא יכול לרוץ – תלך, ואם אתה לא יכול ללכת – תזחל. העיקר שתמשיך בתנועה קדימה”. המסר הוא לא לעצור, ולצאת להזנקות – לא משנה מה הקצב שלך.

בנימה אישית  – מטרת המאמר הזה היא להיכנס לעומק החשיבה של צה”ל כמערכת ממיינת ולהבהיר לכם מה באמת רוצים מכם, בצורה הכי מדוייקת שאפשר. כגוף הכנה לצבא, נרצה גם בטובת המערכת, שתקבל את המועמדים המתאימים באמת, וגם את טובתכם – שלא תבזבזו לעצמכם את הזמן במקום שלא הייתם אמורים להיות בו, או לחילופין – שלא תתפספסו במקום שכן הייתם אמורים להיו בו.

העצה הכי חמה שלנו אליכם היא להתחיל כבר מהיום להתכונן ולא להיות שאננים. כל מסגרת כושר אחראית ומסודרת היא מבורכת ותורמת לבסיס שלכם. יחד עם זאת – אי אפשר להתעלם מהאתגר הספציפי שממתין לכם.

זהו אתגר שמצריך יכולת גבוהה של יציאה מהמקום, הבנת המושג “צוואר בקבוק”, תרגול ריכוז ותגובתיות לאורך זמן ותחת עומס, הבנת צורת העבודה בחול הרך, מסגרת תחרותית חיובית עם בני גילכם וספיגת הכלים הרבים והמגוונים שיסייעו לכם לממש את עצמכם ביום החשוב הזה.

כיום, קיימת ב-A-Team חלוקה ברורה ומסודרת של צוותים ומסלולים, בינהם צוות עלית. הצוות מורכב מחניכים מיומנים שעוברים דרך צוות האם שלהם ומשם מקבלים מעטפת נוספת שמכינה אותם לימים כאלו, מידי שבוע, בתוואי השטח השונים וברמה הגבוהה ביותר.